לסק מרדכי דב נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

החלטה

החלטה

1.לבית הדין הוגשה תביעת מר לסק מרדכי (להלן: "התובע"), כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לדחות תביעתו לדמי פגיעה בהתאם להוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה -1995 (להלן - "החוק").

תביעת התובע לנתבע להכרה באירוע כתאונת עבודה, נדחתה ע"י הנתבע ביום 20.08.09 בטענה כי לא אירע לתובע אירוע חריג המהווה תאונת עבודה, וכי האוטם בו לקה ביום 11.01.09, התפתח כתוצאה ממחלה טבעית והשפעת העבודה, אם הייתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

2.לטענת התובע, ביום חמישי ה-08.01.09 התרחש ויכוח חריג בינו ובין הרופאים המרדימים אשר סרבו לבקשתו לבוא ולסייע בטיפול בחולים במרפאה קדם ניתוחית. לדבריו מדובר בויכוח חריג אשר גרם לו מתח רב וזה מצידו גרם לאוטם בו לקה.

הנתבע טען כי לא היה כל דבר חריג באותו יום בעבודת המרפאה, לטענתו שגרת העבודה היא במתח ולחץ וכי אין כל חריג בויכוח עם הרופאים המרדימים.

3.ואלו העובדות הרלוונטיות לענייננו:

1.התובע יליד 1947 רופא אורולוג במקצועו .

2.במועדים הרלוונטיים לתביעה היה התובע סגן בכיר למנהל המערך האורולוגי במרכז הרפואי רבין.

3.ביום 08.01.09 החלה שרשרת אירועים נשוא דיון זה, בשעה 14:00 לערך עת גילה התובע עיכוב גדול בטיפול בחולים במרפאת הקדם ניתוח, הוא ירד במדרגות אל חדר הרופאים המרדימים ושם התעמת עם הרופאים המרדימים שלא מיהרו לעזור לו. לאחר מכן עלה במדרגות שם נתקל בפרופ' ביילין ודר' פאן והטיח בהם דברים קשים בנוגע למרדימים. כעבור זמן קצר, ראה אותו האורולוג דר' פטר לוטבק בחדרו וציין כי הוא נראה חיוור והציע לו לפנות למיון , התובע סרב התאושש סיים לטפל בחולים והלך לביתו.

למחרת, יום שישי בבוקר היה התובע בכנס שם סיפר לפרופ' לבנה ודר' נוימן על אירועי יום אתמול. לאחר מכן חש ברע ונאלץ להתיישב ולנוח.

ביום א' 11.01.09 התייצב התובע לעבודתו, ביצע שלושה ניתוחים במהלך הבוקר. בשעות אחר הצהריים עת שהה בביתו חש ברע ופנה לחדר המיון שם אובחן כי הוא סובל מאוטם שריר הלב. התובע נעדר מעבודתו 12.01.09 ועד 28.02.09. בתקופה 01.03.09-30.04.09 עבד התובע עבודה חלקית בת 4 שעות ביום ובתקופה 01.05.09-30.09.09 עבד 6 שעות ביום.

4.המחלוקת בין הצדדים, לה נדרשה הכרעתנו היא, האם עלה בידו של התובע להוכיח את התשתית העובדתית, הדרושה לקיומו של אירוע תאונתי בעבודה, ביום 08.01.09 , בגינו לקה באוטם שריר הלב.

מטעם התובע העידו בפנינו הוא עצמו, פרופ בן ציון ביילין מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים ודר' קרופניק רופאה מרדימה שנכחה בחדר הרופאים בעת הויכוח.

לבית הדין הוגשו הודאות שמסרו לחוקר המוסד התובע עצמו, דר' קרופניק, דר' פאן רופא מרדים במחלקת הרדמה ודר' צביקה פטר לוטק רופא עמית במחלקה האורולוגית. וכן תצהיריהם של דר' פאן , דר' צביקה פטר לוטבק ופרופ' ליבנה מנהל המערך האורולוגי, הנתבע ויתר על חקירה נגדית של שלושת האחרונים.

נקדים ונאמר שלאחר בחינת החומר שלפנינו אנו קובעים כי התובע עמד בנטל המונח על כתפיו להוכיח קיומו של אירוע חריג במהלך יום 08.01.09. תאור מהלך האירועים נתמך בעדותם ובתצהיריהם של חמשת העדים מטעמו ולא נסתר על ידי הנתבע.

5.דיון והכרעה

מן האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 ניתן ללמוד על הגדרת "פגיעה בעבודה", כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. באשר לתאונת עבודה, קבע המחוקק כי הינה:

"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

ככל שמדובר באוטם שריר הלב חלה הסיפא לסעיף 83 לחוק, הקובעת:

"אולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שארעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה, אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים".ו